בית יד לבנים
צורך בהקמת אתר הנצחה וחדר זיכרון לנופלים במערכות ישראל החל מראשית ההתיישבות במקום.
המאבק וההתנכלויות לראשוני המתיישבים גרמו לאבידות בנפש. לאחר מלחמת השחרור ועם הקמת מדינת ישראל, הוקמו אתרי הנצחה בבתי ספר ובגנים ציבוריים במושבות שהתאחדו ומהן הוקמה, הוד השרון.. כשנבחר מר עזרא בנימיני לראשות הוד השרון, במרץ 1989, שם בראש מעייניו הקמת בית יד-לבנים וספריה עירונית, ובשלב מאוחר יותר אודיטוריום שישמש למופעי תרבות.
בספטמבר 1992 הונחה אבן הפינה לבית יד-לבנים והספריה העירונית, כשהמוטו "במותם ציוו לנו את החיים" נר לרגלי היוזמים - ההורים השכולים וראש העיר. ב-3.10.1993 נחנך הבית.
בבית שתוכנן ועוצב ע"י האדריכלית ליאת פרייז והאמן איציק שמואלי, סמלים ותכנים המקשרים אותנו, את עם ישראל, לתכניו ומקורותיו.
הבית ניצב במרכז רמתיים הישנה, שהוקמה בשנת 1925 ע" 13 משפחות שהתנחלו במקום, גבוך גן רחב ידיים ושוקק חיים. לפניו 12 אריחי דשא, כמספר שבטי ישראל, אל רחבת הכניסה מובילים ארבעה שבילים מזמינים. לימין רחבת הכניסה עץ זית סמל לעצי הזית שגודלו באיזור, לעם ישראל ולשלום. רחבת הכניסה עצמה מעוצבת בצורת חרוט קטום, רחבה מאוד בסופה, משתפעת אל דלתות הכניסה, כשתי זרועות פתוחות לרווחה ומזמינות.
בכניסה לבית, במרכז, שביל מרוצף אבני שיש, שבעת עמודי שיש לכל אחד מצדדיו (כמספר העמודים בבית המקדש). מימין הספרייה העירונית , משמאל אולם בו מוצגות תערוכות, ונערכים אירועי תרבות. לאולם חלונות רחבים מהם נשקף הגן והפעילות בו. מעל 12 חלונות דרכם חודר אור השמש ביום, והכוכבים מנצנצים בלילה.
בכניסה לחדר ההנצחה, קיר אבנים מסותתות, ערוכות גלים גלים, סמל לכותל המערבי. לפניו מוצבים עמודים מפוייחים, בעלי חריטות גיאומטריות בצבע פליז, כצבע קליעי הרובים ופגזי התותחים.
הכניסה לאתר ההנצחה משני צדי הקיר המעוצב.
לכל צד מארבעת צדי חדר הזכרון ציון וסמל.
בצד המערבי, שבעה עמודי הנצחה עליהם חקוקים שמות חללי הוד השרון לפי סדר נפילתם, מתקופת הקמת המושבות. בחלקו העליון של כל עמוד שבר מכוסה פליז - סמל לשבר המשפחה העם והמדינה על כל חלל. מימין נר זכרון במרכז אבן ריחיים שחלק ממנה חסר - סמל לחלק העם שנספה בשואה. על הקיר הצפוני חקוק שירו של משה טבנקין: "היה נערינו - עץ זית מכסיף, היה צפצפה חלומת העלים. היה נערינו - אלון מעניף. היה התמיר בדקלים! החיילים משולים לעצים המוזכרים בשיר, בשל היותם שייכים לנוף הוד השרון.ליד הקיר הדרומי עץ חנוט - ערבה בוכיה, לידה כתב תבליט "על אלה אני בוכיה"
(מגילת איכה פרק א`). הערבה הינה סמל לחורבן בית המקדש הראשון ולגלות בני ישראל לבבל.
בתהילים קל"ז כתוב " על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרינו את ציון. על ערבות בתוכה תלינו כנורותינו" - הלוויים תלו את כינורותיהם על עצי הערבה מכיוון שמעוצמת הצער לא יכלו לשיר.
בקיר המזרחי מדפים לספרי יזכור וספרי החללים. בקיר תאים לאלבומי הנופלים - כל חייל תמונתו ותולדות חייו רשומים על קלף. מחשב המקרין על פי בקשה מידע על הנופלים ותולדותיהם, העיטורים וציונים לשבח בהם זכו, על מלחמות ישראל, על מורשת הוד השרון ובית יד-לבנים. כמו כן נמצאות מגירות - מגירה לכל חלל. על דופנה שמו ותאריך נפילתו, ובתוכה נאספים פרטים ביוגרפיים של החיילים, תמונות, מכתבים, כל מה שנאסף ע"י המשפחה.
בשנים המעטות מאז נחנך, הפך הבית למוקד חיים ציבורי-חברתי. הספריה שוקקת חיים יום-יום, מבקרים בו סטודנטים מורים ותלמידים. נערכת בו פעילות עניפה שהפכה דוגמא לבאים להכיר וללמוד את דרכי ההפעלה של הבית.