אבזץ שמחה ז"ל
שמחה נולד בשנת 1925 להנה-שפרה ואפרים-פישל בעיר לודז` שבפולין. האב היה בעל מאפייה. הבית היה בעל צביון חסידי. המשפחה מנתה עשרה ילדים: אברום-מיכאל, בנימין, חיים, שמואל, גרשון, שבע, דוד, שרה, אנקה-חנה ושמחה. שמחה למד בבית ספר פרטי שלוש כיתות.ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין. היהודים רוכזו בגטו והוא נסגר ב-1 במאי 1940 כשהוא מאכלס כ-164,000 יהודים. הגטו היה מוקף בגדרות עץ וקצתו בחומת אבנים. הגירושים החלו בינואר 1942 ונמשכו עד חיסול הגטו ב-15 בספטמבר 1944. עם חיסול הגטו נשלחו בטרנספורטים 68,500 יהודים למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו.
שמחה הועבר למחנה בצ`נסטוחובה ואחר נשלח למחנה בקילצה.
במחנה בקילצה עבד בבית חרושת לנשק. הוא היה אמור להטביל את הכדורים שיוצרו בשמן רותח. ידיו נכוו מהשמן הרותח וכל גופו כוסה בכתמי שמן.
שמחה הועבר למחנה פלוסנברג ולבסוף הגיע למחנה בוכנוולד.
שמחה היה כה כחוש שהגרמני אמר שחבל לבזבז עליו כדור.
ב-9 במאי 1945 שוחרר שמחה בידי הצבא האדום.
לאחר החלמתו נסע עם שלושה מחבריו למחנה הריכוז ברגן בלזן. שם פגשה החבורה ארבע עלמות צעירות. מאחר והתנאים בברגן בלזן היו גרועים ממחנה בוכנוולד, עלתה כל החבורה, פרט לחיה רעייתו לעתיד, שהחמיצה את הנסיעה, על ג`יפ והגיעה לבוכנוולד. חיה התעלפה ובשל כך הגיעה מאוחר יותר לבוכנוולד.
הקבוצה קיבלה בית למגורים ותלושים לאוכל, מההקצבה הזו התקיימו. הם נסעו לווינמר ומשם לארפורט.
בשנת 1946 נשא שמחה את חיה לאישה.
שמחה חיפש את קרוביו בלודז` שבפולין. הוא מצא את אחיו דוד. דוד היה עם ארבעה מאחיו במחנה בוכנוולד. כל אחיו מתו בידיו. דוד התקשה לעכל שאכן אחיו שמחה נותר בחיים. שמחה שב לגרמניה עם אחיו דוד.
שמחה וחיה נסעו לצרפת וממחנה גרנד ארנס באמצעות עלייה ב` עלו ארצה בשנת 1948.
יום אחד היו בעתלית ומיד התגייסו לצבא. שמחה שירת שנתיים בצבא בחיל אוויר.
הזוג הגיע למגדיאל בזכות הגיס שעבד בקופת חולים. חיה קיבלה חדר אצל הגב` גטקר, בעוד בעלה משרת בצה"ל.
שמחה עבד בבניין, בצרכנייה והיה מנהל מכון התערובת ב`אגרא`. היה להם משק שכלל תרנגולות.
לשמחה ולחיה נולדו שתי בנות: הנה זיסל זיוה - עוזרת לגננת ומטפלת בילדה, ובת-שבע - מורה.
הזוג זכה ליהנות מ-12 נכדים: ברכה, יעקב, שמואל, רחל, אהרון-דוד, יוסף-יהודה, פנינה, שפרה, ישראל, שרה, נעמי ודבורה וכן מ-14 נינים: דבורה, חני, אפרים, שמוליק, שרה, שימי, שירה, אורי, חיים-בנימין, אברהם-ישעיה, נחמה, אליהו, שני ושמחה.
בשנת 1989 נסעו חיה ושמחה לבקור אצל בן דודה של חיה שגר בגרמניה. בן הדוד ביקש לראות את חיה לפני מותו. שמחה נפטר במהלך הטיול, יהי זכרו ברוך.