אדיב יוסףנולדתי בשנת 1926 למיסה ולחי דוייב בעיר מיסורטה שבלוב. אבי היה סוחר. הבית היה בעל צביון מסורתי. המשפחה מנתה שלושה ילדים: בנימין, יולנדה ואני. בשנת 1930 נפטרה אמי בלידת אחי בנימין. למדתי בבית הספר האיטלקי עד כיתה ז`, ובשל המלחמה הוצאתי מבית הספר. ב"חדר" למדתי עברית ובלימודיי התורניים הגעתי לתלמוד משנה-הרמב"ם.

האיטלקים שלטו בלוב. ב-10 ביוני 1940 הצטרפה איטליה למלחמה והשלטונות בלוב קיבלו הוראה לכלוא את היהודים במחנה ריכוז. בשנת 1941 חברו הגרמנים לכוחות הציר ופלשו ללוב. מאחר ומוצא משפחתי הוא מאלג`יר, שהייתה תחת שלטון צרפת, הרי נחשבנו בפועל לאויבי האיטלקים. בשנת 1942 האיטלקים הודיעו לנו שאנו איננו נאמנים למשטר ועל כן נגורש לתוניס: אבי, אחותי ואני. אחי בנימין נפטר בטרם המלחמה.
גורשנו לעיר הבירה תוניס אל מחנה "מרסה". במחנה ענדנו טלאי הצהוב בצורת מגן דוד. הגרמנים סיפקו מזון אך לא מספיק. הגרמנים שלטו בתוניס ובנות הברית הפציצו כל העת את המחנה שלנו. פחדתי מפני ההפצצות שניחתו עלינו מדי לילה. כמחצית מאנשי המחנה נהרגו מהפצצות אלו ורבים נפצעו. בנס כל בני משפחתי ניצלו. הועברנו למחנה "אריאנה", שם לא עבדתי. נשלחתי למחנה עבודה "ביזרטה". מאחר והייתי צעיר עבדתי בחפירת ביצורים מול הים. ספגתי מכות קשות מידי הצרפתים שהיו כפופים למרותו של מרשל פטן. עבדתי במחנה ביזרטה כשנה בכל סוגי העבודות הפיזיות: סחיבת אבנים ובכל עבודה יזומה וחסרת תכלית. בינואר 1943 שוחררנו בידי הבריטים.

חזרנו ללוב לבתינו. בהסכמת הוריי ברחתי לתוניס אל קרוביי משפחתי, משפחת דוייב, שניהלו את העלייה מתוניס. פניתי אליהם והם ארגנו לי רשיון עלייה. בתוניס ניתן לי מכתב אותו הייתי אמור למסור לאנשים עונדי סרט כחול במרסיי. נסעתי למרסיי שבצרפת ואכן איתרתי את האנשים הללו ומסרתי לידיהם את המכתב. הסוכנות ארגנה את עלייתנו ארצה.
באוגוסט 1949 עליתי ארצה באנייה "אילת" והגעתי לשער עלייה. שהיתי במקום תקופה מסוימת עד שסודרה לי העברה לבית ליד אל מחנה ג`. עבדתי בבניין ובכביש. נרשמתי לקורס הוראה בבית ברל. נשלחתי לאשקלון-מגדל ועבדתי כמורה בבית הספר באשקלון במשך שנה אחת. התגייסתי לצבא למשך שנתיים.

בשנת 1951 נישאתי לרינה. נולדה לנו בת ושוחררתי מהצבא. עקרנו למגדיאל ועבדתי כמורה באלישמע, בנווה ימין ובבית הספר שפרינצק בגיל עמל.
עבדתי כמפקח במס הכנסה במשך 25 שנה.

נולדו לנו שבעה ילדים: שמחה, חי - אלוף משנה במילואים וראש עיריית הוד השרון, רחל - עובדת במערכת עתון רעננה, בנימין - גמלאי צה"ל, שמואל ז"ל - סגן אלוף בגבעתי, נהרג בהיתקלות עם מחבלים בהר דוב ב-26 באפריל 1988, יאיר - יהלומן ולילך - עובדת בקופת חולים "מכבי".
זכינו ליהנות מ-21 נכדים: אלי, מירב, ענבל, שחר, רינת, יוסי, שקד, גיא, שמוליק, טליה, דנה, רוני, מאיה, אורל, ריני, יוסי, אסף, אלעד, יוסי, אלי, גלית וכן משלושה נינים: שחף, ירדן ועמית.