אולדק יערב ז"ליעקב נולד בשנת 1910 לנחמה וקלמן בעיר אוסטרוב מזוביצקה שבפולין. המשפחה הייתה בעלת צביון דתי. המשפחה מנתה שישה ילדים: יואל, יצחק, שמואל, חנה, בלה ויעקב. יעקב למד בבית ספר יהודי ואף בבית ספר ממלכתי.
בשנת 1939 נשא יעקב לאישה את מרים בעיר ורשה.
ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין.
יעקב התגייס לצבא הפולני כשפרצה המלחמה, אך הצבא הפולני נכנע במהירות. יעקב השאיר בבית אישה הרה.
יעקב התגייס לצבא האדום ונלחם עמם בכל החזיתות. הוא נפצע אנושות בראשו בקרב שהתנהל בסטלינגרד ובו נכנעה הארמייה השישית הגרמנית בפני הצבא האדום, ב-2 בפברואר 1943.
יעקב נלקח לחדר המתים והוכרז כמת. אחת האחיות גילתה לפתע סימני חיים ויעקב הועבר למחלקה, שם זכה לטיפול רפואי וחייו ניצלו.
בשל השתתפותו בלחימה כנגד הנאצים זכה יעקב בעיטורי גבורה רבים והוכר כנכה המלחמה בנאצים. בראשו נותרה צלקת ויד אחת הייתה קצרה מהשניה.
יעקב איבד בשואה את הוריו ואת כל בני המשפחה המורחבת.
בתום המלחמה שב יעקב מברית המועצות לחפש אחר רעייתו מרים בפולין, אך נודע לו שהיא כבר איננה בין החיים. יעקב גמר אומר בלבו לעזוב את פולין ולעלות ארצה. הוא נתפש בגבול ללא תעודות ונכלא.
בזכות מכר נודע לרעייתו מרים כי בעלה נמצא בין החיים והוא אסור בכלא. מרים ביקרה אותו בכלא ובתום מאסרו עברו לגור בעיר לודז`, שם נולדה בתם נחמה.
בשנת 1949 עלו ארצה באניית המעפילים "נגבה" למחנה בית ליד, ואחר למגדיאל.
יעקב נלחם במלחמת סיני ואף במלחמה זו נפצע.
יעקב היה נהג משאית.
לזוג נולדו שתי בנות: נחמה – עצמאית, ופנינה - מנהלת יחד עם בעלה חנות בגדי נוער.
ליעקב נולדו ארבעה נכדים: שרון, אופיר, סיון ושלי וכן נינה אחת: מאי.
לאחר פרישתו של יעקב לגמלאות הוא הרבה להתנדב וזכה לאות הנשיא למתנדב על פעילותו למען הקשישים ועל פעילותו במשמר האזרחי.
יעקב נפטר בשנת 1986, יהי זכרו ברוך.