אולדק מרים ז"ל

מרים נולדה לתהילה ומשה שקלובין בעיירה זמברוב שבפולין. מרים התייתמה בגיל צעיר וגודלה על ידי דודתה פנינה פרל. משפחתה הייתה משפחה אמידה ביותר. הבית היה בעל צביון חילוני. המשפחה מנתה ארבעה ילדים: יעקב, שמעון, רות ומרים. מרים למדה בבית הספר התיכון הפולני.
בשנת 1939 נישאה מרים לבעלה יעקב.
ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין. בעלה של מרים גויס לצבא והקשר עמו נותק. הגרמנים התקרבו והלכו לעיירה ובני העיירה ערכו פרעות ביהודים. הפורעים הפולנים הם שרצחו את הדוד והדודה של מרים מאחר ונפוצו שמועות בעיירה על הזהב הנמצא בביתם.
בפולין ילדה מרים במקום מסתור את בנה הבכור, שחי מספר חודשים בלבד, ומת מרעב.
מרים ברחה לברית המועצות ושם עבדה במפעל לנשק.
בברית המועצות סבלה מרים מחרפת רעב, קור עז ומעבודה קשה ומפרכת. היא לא קיבלה כל אות חיים מאיש ממשפחתה.
באחד הימים קיבלה הודעה מן הצבא האדום על מות בעלה יעקב וכן את מסמכיו האישיים ומדליות שבהן זכה.
עם השחרור שבה לכפר הולדתה ונוכחה לדעת שאיש מקרוביה לא נותר בחיים.
מרים החלה לשוטט בפולין ללא מטרה. בפגישה מקרית עם מכר, נודע לה שבעלה יעקב חי, למרות פציעתו הקשה, והוא כלוא בכלא הפולני.
המכר לקח אותה ללא כל הכנה מוקדמת לכלא בו היה יעקב עצור. הפגישה בין השניים הייתה מרגשת. כל אחד מבני הזוג היה בטוח כי בן זוגו מת. לאחר שחרורו מהכלא חזר יעקב לעיירה בה נמצאה רעייתו ושם הראו לו את קבר האחים. הוא התבשר כי איש מן היהודים לא שרד.
מרים איבדה בתקופת השואה את דודיה המאמצים, אחיה יעקב וכל בני משפחתו.
מרים ויעקב עברו ללודז` וניסו לשקם את חייהם. בלודז` נולדה בתם נחמה.
כעבור שנה עברה המשפחה לצרפת.
בשנת 1949 עלו לישראל באנייה "נגבה" למעברת בית ליד. כעבור חודשיים נולדה בתם השניה פנינה.
לאחר תקופה קצרה עברו למגדיאל שם חיו כל שארית חייהם.
שתי בנותיהם: נחמה – עצמאית, ופנינה - בעלת חנות בגדי ילדים.
הזוג זכה ליהנות מארבעה נכדים: שרון, אופיר, סיון ושלי וכן מנינה אחת: מאי.
מרים נפטרה בשנת 1999, יהי זכרה ברוך.