אורנשטיין מרדכי ז"ל

מרדכי היה נשוי לפני פרוץ המלחמה ואב לבת.
ב-1 בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין. יהודי לודז` רוכזו בגטו אשר נסגר ב-1 במאי 1940. בגטו חיו כ-164,000 יהודים. הגטו הוקף בגדרות עץ וקצתו היה מוקף בחומות אבנים. ב-15 בספטמבר 1944 חוסל הגטו. 68,000 יהודים נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו.
מרדכי התנדב לצאת לעבודה ועבד עבור הגרמנים בסלילת כבישים תמורת הבטחה לשכר. מרדכי סלל בין השאר את דרכי הגישה למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו.
מרגע שנשלח למחנה עבודה, שוב לא ראה את בני משפחתו.
ב-29 באוגוסט 1943 נשלח מרדכי למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו בטרנספורט מקולוצקי. בטרנספורט זה הגיעו 1,600 איש. 210 גברים ו-17 נשים שרדו. מרדכי עבר את המיון של ד"ר מנגלה. הגרמנים הטביעו על זרועותיהם מספרי קעקוע. מספרו של מרדכי היה 144093. מאחר והיה אדם בריא וחזק והגרמנים חפצו בו ככוח עבודה, זכה למנות כפולות של מזון.
ב-18 בינואר 1945, עם התקרבות הצבא האדום למחנה אושוויץ, צעד ב"צעדת המוות" ובסופה נשלח למחנה הריכוז ברגן בלזן.
ב-15 באפריל 1945 שוחרר בידי הבריטים במחנה ברגן בלזן, וכמעט נפטר מאכילת יתר.
בשואה איבד את רעייתו, בתו והוריו.
בשנת 1946 עבר למחנה העקורים בפרנקפורט, שם נשא לאישה את ברכה. במחנה נולד להם בן.
בשנת 1948 עלתה המשפחה ארצה ממרסיי שבצרפת באניית המעפילים "גלילה".
מרדכי היה בעל מפעל סריגה. כשהחליט לפרוש מעבודתו במפעל, לא ויתר על העבודה והחל לעבוד בשופרסל שבהוד השרון. במסגרת עבודתו זכה בתואר "עובד המצטיין" וזאת בהיותו בן 75 שנים.
לזוג נולדו שני ילדים: יעקב - עובד בחברת היי טק, ורחל - סוכנת נסיעות.
מרדכי זכה ליהנות מחמישה נכדים: אמיר, אופיר, ורד, הדס ואורית וכן מנין - עמית.
מרדכי נפטר בשנת 1995, יהי זכרו ברוך.