שאלות ותשובות

סמ"ר ליאב כבביה, בן הוד השרון, נפל בקרב בדרום לבנון והוא בן 20 בלבד.

ליאב גדל בהוד השרון, בנם של מיכל ודודי, אח לאלונה ולגיא. הוא למד בתיכון מוסינזון והיה בוגר מגמת הקולנוע במחזור תשפ"ד, 2024. כבר כנער בלט בדמיון המפותח שלו, באהבתו למוזיקה ולקולנוע, בשמחת החיים ובעיניים הטובות שראו תמיד את מי שסביבו.

משפחתו מספרת על ילד ונער מלא אור, טוב לב ורגישות, בן ואח אהוב, שהביא איתו הרבה צחוק ורוגע. אביו דודי תיאר אותו כ"לב ענק שכולו טוב", ואמו מיכל כ"מלח הארץ", שאהב מוזיקה, את חבריו ואת השירות הצבאי שבו מצא תחושת משמעות עמוקה.

ליאב התגייס לחיל השריון ושירת כלוחם ונהג טנק בגדוד 52 של עוצבת "עקבות הברזל", חטיבה 401. הוא אהב את הצוות שלו ואת חבריו לטנק והיה גאה בשירותו. גם בתקופות קשות ובאירועים מסוכנים בחר שלא להכביד על בני משפחתו, ומתוך רצון להגן עליהם לא תמיד סיפר על מה שעבר. הוא האמין בחשיבות של תפקידו ובחר בשירות משמעותי מתוך רצון להגן על האנשים שאהב.

אחותו אלונה סיפרה עד כמה הייתה גאה בו ועד כמה השפיע עליה בבחירת דרכה שלה. היא תיארה אח מלא חיים, שמח ומצחיק, שהיה "אור ענק בחיים שלנו". חושן, בת זוגו ואהבתו הראשונה, סיפרה על אדם רגוע, מצחיק ומלא קלילות, שהיה גם החבר הטוב ביותר שלה והשפיע עמוקות על מי שהיא.

בקרב בו ליאב נפל, נפגע הטנק שבו לחם. לצדו נפלו חבריו לצוות, סמ"ר נוה חבשוש, סמ"ר יואב קליין ומפקד הגדוד, סא"ל דור בן שמחון.

ליאב הותיר אחריו משפחה אוהבת, חברים רבים וזיכרון של צעיר מלא טוב, רגישות ושמחת חיים, שאהב את החיים ואת האנשים סביבו ושאף תמיד להיות משמעותי ולעשות את הטוב ביותר שיכול היה.

יהי זכרו ברוך.